דבר תורה לפרשת מקץ

כידוע, חז”ל תיקנו לברך ברכת “שעשה לי כל צרכי” בשעה שאדם נועל את נעליו בבוקר. הטעם העיקרי לכך הוא בכדי להודות לבורא על טובותיו. אלא שבברכה זו חכמים טמנו רמז גדול לאדם: “דע לך! שה’ לא החסיר ממך מאומה, אלא נתן לך כל צרכיך, ואם לדעתך היה לך טוב יותר אילו היו מתגשמים כל משאלותיך – אינך אלא טועה!!! שהרי כמו שבמידת הנעלים אינך יכול ללכת עם מידה גדולה יותר מהרגל שלך (ואפילו אם תקבל את הנעל בחינם) – כך אינך יכול להתנהל עם מציאות שונה ממה שיש לך”
כי בורא עולם הוא זה שקבע את המציאות, ורק לדעתך את הבוחר… האם אי פעם חשבת, מדוע בכל חתונה ישנו מנהג שההורים מוליכים את החתן והכלה לחופה?! מהי הסיבה לכך? יש כאלו שחשבו שהסיבה היא בכדי שהחתן והכלה לא יברחו מכך שהם הולכים לקבל עליהם מחויבות… אך האמת היא שגם כאן ישנו איתות, רמז לזוג החדש: ‘חתן וכלה יקרים, אולי נראה לכם שאתם אלו שבחרתם ותכננתם למי להינשא, אך האמת היא שישנה יד מכוונת מלמעלה, ידו של בורא עולם, כך שאתם בסך הכל ‘מובלים’ אל בן הזוג שהוא בחר לכם’…
ויעקב אבינו ‘קלט’ את זה מיד… כמסופר, שיעקב עשה את כל ההשתדלויות, הטריקים והתרגילים האפשריים בכדי להבטיח לעצמו שיוכל לשאת דווקא את רחל, “ויהי בבוקר”, לאחר ליל הכלולות, “והנה הוא לאה”, הוא פתאום מגלה שהכלה הוחלפה. אך מדוע הכתיב שונה, למה הכתיב “הוא” בזכר, ואילו הקרי “היא” בנקבה, והרי הנושא זו לאה
אלא שהמילה הוא הכוונה זיווג, שזה מלשון זכר, ללמד שאף שיעקב אבינו טרח והשתדל לקבל את רחל, אך כיון שלאחר מעשה הוא הבר נשא את לאה, אם כן אין ספק שזה הזיווג משמיים “והנה הוא (הזווג) לאה” וזה רצון הבורא, כך שאין מה להתלונן… כמו אותו חתן שהכלה אמרה לו ‘אני מבטיחה לך שאחרי שנתחתן אקשיב לכל הצרות שלך’, ‘אבל אין צרות’  אמר החתן, אמרה הכלה ‘נכון, אמרתי אחרי שנתחתן’
המציאות שלך עכשיו היא הטובה ביותר לך, ואף אם כיוונת למקום אחר, כי אם הבורא היה רוצה שתעבוד אותו ממשבצת אחרת היה מניח אותך שם… הדברים מובנים בשכל אבל קשה להפנים אותם ולחיות את זה במציאות, בפרט בעולם כזה שהנסיונות בו מתחלפים ומתגברים… כךשכך תקופה צריך להתרענן באמצעות וורט או חיזוק באמונה

שבת שלום ומבורך