דבר תורה לפרשת שופטים

שלום וברכה צופים יקרים וראש חודש שמח, חודש אלול: “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי” (שיה”ש ו, ג), ראשי תיבות של המילה ‘אלול

מה בדיוק מבטא את האהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל דווקא בחודש אלול? הרי זה החודש המלחיץ ביותר בשנה, חודש הרחמים והסליחות, חודש שבו אנחנו מתכוננים לימים הנוראים ראש השנה ויום כיפור.

?האם זהו הזמן המתאים לביטוי האהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל

?מה התשובה

?חד משמעית כן

אתה יודע מה הורס לך את החיים? אתה יודע מה מעכיר לך את מצב הרוח? אתה יודע מה נותן לך לפתוח את היום בטעם מר? אך ורק השטויות שעשית ביום האתמול

מי שאין לו על מה להתחרט, מי שאין לו מעשה שהוא עשה ומצטער, אדם כזה לעולם לא יהיה עצוב, לעולם לא יהיה מדוכדך ולעולם לא יכנס לדיכאון

מי נופל? מי לוקח בצורה רגישה מדי את החיים ונפגע מכל דבר? מי שהמצפון שלו לא נקי. המצפון זה חלק אלוה ממעל, מה שהקדוש ברוך הוא העניק לך הוא המצפון, זו נפש שיש אפילו לבהמה, רוח שיש אפילו לגוי, ובפרט נשמה שיש אך ורק ליהודי

.גנב שגנב בלילה, רוצח שרצח בלילה, לעולם לא יצליח מחר להיות מאושר, כי המצפון יעיק עליו

ישנם אנשים שאומרים: “המצפון שלי נקי, מעולם לא השתמשתי בו”…, אבל הם משקרים עלינו, כי המצפון עובד גם כאשר אתה לא משתמש בו, והוא צועק והוא מתבטא בעיקר בשניות הראשונות של הבוקר

אין אדם בעולם שיכול להתמודד עם המצפון שלו. אלמלא ה’תשובה’, לא היה הקדוש ברוך הוא בורא את העולם

בפרקי דרבי אליעזר (פרק ג), אומר הקדוש ברוך הוא: “רציתי לברוא את העולם. כל עוד שלא מצאתי את התשובה, לא בראתי, רק עם תשובה אני יכול לברוא עולם

.כי לא ניתן להפוך אדם למאושר אם הוא לא יכול להתחרט על מעשה שעשה ותשובתו תתקבל במלואה

חודש הרחמים והסליחות זה החודש הראשון שבו ניתן לראות את האהבה של ה’ יתברך יותר מכל יתר החודשים, ובזה חותם לנו הקדוש ברוך הוא חודש של אהבה, חודש של סליחה ומחילה, חודש של דף חדש ומצפון

לפני כשבוע היה היום הראשון אצל עדות הספרדים ובני עדות המזרח להתרת נדרים וקללות. אוהו, כמה שאנשים אוהבים את היום הזה

.כמה שהם אוהבים להתכנס בבתי הכנסיות ולשמוע את התרת הקללות והנדרים

!אבל שימו לב טוב מורי ורבותי

אותו נדר ואותה קללה הם הדברים שאנחנו המתנו על עצמנו, כלומר, לעולם נדר לא נוצר מאליו, מעולם אין קללה שנוצרת מאליה. בכדי שתהיה קללה צריך שמישהו יקלל אותה, בכדי שיהיה נדר צריך שמישהו ינדור אותו

רבותינו כותבים בגמרא הקדושה (שבת לב ע”ב), שהאסונות הגדולים ביותר שבאים על האדם הם בעוון נדרים ושבועות

ברגע של קלות דעת, ברגע של ניסיון לשכנע בענייני מסחר או אפילו סתם בדברים בטלים, האדם פולט חס ושלום וחס וחלילה את המילים: “אני נשבע לך”, “נודר”, או שאר ביטויים אחרים כמו: “באמונה”, “באמא” או בכל מיני קרובי משפחה אהובים או אחרים

שימו לב טוב מורי ורבותי! הפסוק (משלי כו, ב) אומר: “קִלְלַת חִנָּם לוֹ תָבֹא” ושימו לב שזה נכתב ונקרא שלא באותה צורה, כתוב ‘לו’ ונקרא ‘לא’, כי בדיוק כמו שקִלְלַת חִנָּם לוֹ תָבֹא – כאשר אדם מקלל את חברו, כך בדיוק קִלְלַת חִנָּם לא תָבֹא על המקולל, והיא תחזור לאותו אדם שמקלל

!מי שמרגיל את הפה שלו לנדרים ושבועות, מי שמרגיל את הפה שלו לדבר בקללות, הוא מזיק אך ורק לעצמו

אין משהו שיכול לגרום לאדם אסון יותר מאשר האדם בעצמו, אין מישהו שיכול לגרום לך רע יותר מאשר אתה בעצמך

“שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ” (שם כא, כג), זה נאמר גם על לשון הרע, על שמירת הלשון, אבל בראש ובראשונה זה נאמר על נדרים, שבועות וקללות. שומרים את הפה, דואגים לחיים האמיתיים וזוכים לאיכות חיים בדיוק אבל בדיוק כמו שהיינו מאחלים לעצמנ

!ובהקשר לכך קחו סיפור

רבא ורמי בר חמא היו תלמידיו של רב חסדא. הגמרא במסכת בבא בתרא (י”ב ע”ב) מספרת, שפעם אחת שניהם ישבו לפניו יחד בשיעור בביתו, ועל ידו ישבה ביתו הקטנה, תינוקת, רב חסדא ציחק עם ביתו ושאל אותה: “עם מי תרצי להתחתן? עם רבא או עם רמי בא חמא?”, היא הסתכלה על שניהם בעיניים של ילדה ושניהם מצאו חן בעיניה, ואמרה לאבא שלה: “עם שניהם

.מיד קפץ רבא הקטן ואמר: “ואני אהיה האחרון”

בסופו של תהליך זה מה שקרה בדיוק, רמי בר חמא התחתן איתה ולאחר מספר שנים מת, ורק אז רבא התחתן איתה

רבא בתור נער צעיר הבין, שאם שניים אמורים לאכול מאותה עוגה – אמור להיות מישהו ראשון ומישהו אחרון.. הוא העדיף להיות האחרון ולא הראשון שלאחר מכן יסתלק מן העולם או יצטרך בצורה כזו או אחרת לפנות את מקומו

,הגמרא במסכת ברכות (ס”ד ע”א) מספרת מקרה דומה ממש

במקום מסוים חיפשו ראש ישיבה, ופנו לרבה ולרב יוסף ושאלו מי המתאים יותר להיות ראש הישיבה, ‘סיני’ או ‘עוקר הרים’? כלומר, המעיין יותר או הבקיא יותר? כולם אמרו שעדיף יותר ‘סיני’, קרי: רב יוסף הוא זה שאמור להיות ראש ישיבה, אבל רב יוסף אמר: “אני לא מוכן להיות ראש הישיבה, רבה יהיה ראש הישיבה ורק לאחר מכן אני אהיה ראש הישיבה

עשרים ושתים שנה היה רבה ראש הישיבה, ורק לאחר מכן במשך שנתיים וחצי היה רב יוסף ראש הישיבה, נשיא המוסדות

!נקודה נוספת שנכונה לגבי כל אחד מאיתנו

הרבה כועסים למה הם לא כבר עשירים כמו שהם תכננו, למה את המיליון דולר הראשון לא הספיקו לעשות, למה התוכניות והתפקידים הרוחניים והגשמיים אותם הם הציבו לעצמם לא ממומשים

.יקירי! עדיף שתקבל את זה בגיל שישים ולא בגיל עשרים. תמתין, תהיה האחרון ותהיה מי שירוויח באמת

!שבת שלום ומבורך