צום תשעה באב – ט’ באב

“מפני חטאינו גלינו מארצינו“

מה רבה עגמת הנפש על היפרדות השכינה מעם ישראל מאז חורבן בית המקדש, וכדי להמחיש זאת יש להקדים את משלו של המגיד מדובנא זצ”ל. מעשה בעשיר מופלג שנהפך עליו הגלגל ויצא נקי מכל נכסיו. מכר את החנויות ואת המגרשים, מכר את מרכבתו ואת ביתו, מכר את המטלטלין ונותר  בלא פרוטה לפרוטה, באין ברירה בידו נאלץ לקחת את אשתו ואת ילדיו ולחזר על הפתחים. הלכו מעיר לעיר, לנו בבתים שהוקדשו במיוחד לעניים והיו פושטים את ידם לצדקה ברחובות העיר. הוא ברחוב הזה, רעייתו ברחוב השני, והילדים בסימטאות, כל אחד מהם אסף כדי יכלתו. ערב אחד ישב האיש ושוחח עם רעייתו. הוא נזכר בימי קדם  בעושרו ובבית הנאה, בטרקלין רחב הידים, בשטיחים וברהיטים, באוכל המשובח, בבגדים הנאים שלבשו, בכלים הנאים שבהם השתמשו, בימים היפים…אבל יודעת את – על כל הרעות והצרות שהגיעונו, על כל המחסור והדלות שאפפונו, אני אומר ה’ נתן וה’ לקח יהי שמו הגדול מבורך. אבל על דבר אחד בלבד רע ומר לי: בימי עושרינו היו הבנים כשתילי זיתים סביב לשולחננו, מלחמנו אכלו, מכספינו התקיימו, ועל כן שמעו לקולנו וקיבלו את הדרכתנו, כבודנו היה חשוב בעניהם, וכל ציווי שלנו, כל הדרכה והוראה קויימו בקפדנות, כך הצלחנו לחנכם כראוי לרוות מהם רוב נחת. אבל עתה כאשר אנו עניים כמותם והם פושטים יד כמונו, כאשר הם משוטטים ברחובות ומקבצים בעצמם נדבות, שוב אינם זקוקים לנו, ומשום כך אינם שומעים בקולינו, מה יהא עליהם וכיצד יתחנכו ללא מורא הורים?!והנמשל, בזמן שבית המקדש היה קיים, והיינו סמוכים על שולחן אבינו שבשמים, התקיים בנו מקרא שכתוב “ישא ה’ פניו אליך”, והיינו מקבלים את השפע ישר מידו יתברך, על כן היה יותר קל להכיר בטובתו של השם יתברך ולהתפלל לשם קודשו.לא כן מיום שגלינו מארצינו והשכינה הקדושה גלתה עימנו, אנו כמחזרים על הפתחים משום שנעדר ממנו השפע מאתו יתברך, וחדלנו מלעלות לרגל ולהודות על כל הטוב המושפע עלינו, וליבנו רחק מבוראינו, מעבודתו ומהדרכתו. זהו עיקר הצער היגון והאנחה שיש לנו, משום כך עיקר תקוותינו מהשם יתברך שישוב אלינו כימי קדם במהרה בימינו, אמן